סדרת דרמה אפית, זוכת 7 פרסי אמי בהפקה משותפת של אייץ'-בי-או ו-בי-בי-סי, המתארת את ירידתה של הרפובליקה הרומית ולידתה של האימפריה הרומית בימיו של יוליוס קיסר, המשולבת יחד עם סאגה על שני חיילים רומים רגילים, לוציאוס וורנוס וטיטוס פאולו.

מרקוס אנטוניוס חוזר לרומא יחד עם וורנוס ופאולו, המשחררים של אוקטביאן. לאחר קבלת פנים מלאה בתשואות, וורנוס עושה את דרכו אל ביתו ומשפחתו בפעם הראשונה מזה שמונה שנים בעוד פאולו עושה את דרכו אל עבר בתי הבושת.

בעוד פומפיי מבצע תמרונים כביכול מחוץ לעיר, יוליוס קיסר מבקש לבסס את אחיזתו ברומא. עטיה עורך מסיבה כדי לברך את יוליוס על חזרתו הביתה, וורנוס עורך מסיבה משלו לכבוד חייו החדשים כאזרח וכאיש עסקים.

לאחר שאנטוניוס מציע ליוליוס קיסר לרדוף אחר צבאו הפגיע של פומפיי, יוליוס שוקל את ההצעה הנגדית של פומפיי. בינתיים, וורנוס נאלץ לחשוב על קריירה חדשה לאחר שסדרת עסקאות כושלות מותירות אותו ללא כסף לכלכל את משפחתו.

כאשר קיסר מוצא את עצמו במיעוט מספרי מול הלגיונות של פומפיי, הוא מבקש ממרקוס אנטוניוס להצטרף לקרב. לעומת זאת, מרקוס אנטוניוס נהנה מהחיים הפוליטיים החדשים שלו, ושוקל את ההצעה נגדית שמגיעה מפומפיי.

פומפיי תוקף את קיסר שנמצא בנחיתות מספרית. וורנוס ופאולו תקועים בלב ים. אטיה ממשיך לבקש את חברותה של סרויליה על מנת להבטיח את שלומה בעוד הקשר בינה לבין אוקטביה מתחזק.

לאחר שהוא רודף אחר פומפיי למצריים, יוליוס מגיע לאלכסנדריה ופוגש את הילד המלך תלמי שמעניק לו מתנה מפתיעה. בינתיים, וורנוס ופאולו הופכים למשחרריה של אחותו הכלואה של המלך תלמי - קליאופטרה.

יוליוס חוזר הביתה ומקבל קבלת פנים של גיבור. וורנוס ופאולו מתעמתים עם פושע מקומי אך תגובתו של יוליוס לעניין אינה מה שהם ציפו. בינתיים, התכנית של סרביליה להשתמש באוקטביה על מנת לחשוף סוד הנוגע ליוליוס מתנפצת לרסיסים.

לאחר שהוכרז פה אחד ע"י הסנאט כדיקטטור של רומא, קיסר מכריז על סיומה של המלחמה ומתכונן ל-5 ימי משתה ומשחקים לרגל ניצחונו. לאחר שהוא כבר לא חייל מגויס, פאולו מביט אל עבר עתיד פסטורלי עם איריין, וורנוס מתכונן למשרה ציבורית.

וורנוס דואג שהחיילים הוותיקים יקבלו פיצויים מטעמו של קיסר, ולאחר מכן הוא מוזמן ביחד עם ניובי לאחת מהמסיבות של אטיה.

וורנוס ופאולו הופכים לגיבורים בעיני ההמון הרומי ואנשי המעמד הגבוה כאחד בעקבות מעלליהם בזירה. המצב גורם לקיסר להעניק פרסים לאלו שהוא היה עשוי בדרך כלל להעניש.