When Yoel hears about an imminent Iranian military attack on Tel Aviv, he knows what to do - escape with his family to a safe haven in Jerusalem. His son Assaf, who is a filmmaker and about to become a father himself, wants to give Yoel one last lead role in his movie by melting the fictional world into bittersweet reality.

Quand Yoel entend parler d'une attaque militaire iranienne imminente contre Tel Aviv, il sait quoi faire - s'échapper avec sa famille vers un refuge sûr à Jérusalem. Son fils Assaf, cinéaste et sur le point de devenir père lui aussi, veut donner à Yoel un dernier rôle principal dans son film en réalité douce-amère.

אב ובנו מנסים לעצור את הזמן באמצעות הקולנוע, אך מחלת האב מאיימת לנצח את שניהם במירוץ. בעוד האב הולך ומסתגר בביתו, מתמודד בדרכו הלא סנטימנטלית עם המוות הקרב, בנו מתעלם מהמציאות ומנסה להמציא את אביו כגיבור קולנועי בפעם האחרונה בטרם ייעלם מן העולם. בסיום הסיפור הפיקטיבי תל־אביב תעלה בלהבות, אך עולמו של האב אינו מסתיים בפיצוץ אלא דוהה, נפרם ונעלם.

이스라엘 감독 대니 로젠버그가 아버지를 주인공으로 만든 첫 장편으로, 자전적 픽션과 다큐멘터리적 요소가 공존하는 영화다. 감독은 카메라로 아버지의 불치병이 악화되는 과정을 따라가지만, 노아 콜러와 같은 전문 배우도 등장한다. 영화적 미로를 만들기 위해 고전적 형식을 의식적으로 거부하는 이 영화는 아버지와 그의 암투병에 대한 감독의 오마주다.

У режиссера умирает отец, но тот никак не может его отпустить, и тогда он пытается оставить его на этом свете как можно дольше, встречая при этом сопротивление со стороны угрюмого родителя.

Батько із сином намагаються зупинити час за допомогою кіно. Батько далекий від сентиментальності на порозі своїх останніх днів, а син відкидає реальність у відчайдушній спробі бачити у татові героя. У їхній вигаданій історії Тель-Авів згорає вщент, але справжнє земне життя батька закінчується не вибухом, а повільним, дедалі тихішим плачем.