כשעדי היה בן 5, אבא שלו נהרג בלבנון. רגע לפני שאביו גויס הוא השביע אותו להפסיק להתפרע ולהיות "ילד טוב ירושלים". עדי עומד בכבוד בשבועה והופך להיות הגבר הכי אחראי וטוב ומתחשב שיש. או במילים אחרות - פראייר. יום אחד, הוא מתבשר בטעות שחלה בסרטן סופני ומבולבל בעקבות הבשורה - הוא דורס את נטלי, דוג ווקרית, שמטיילת עם הכלבים שלה. נטלי היא ההפך הגמור מאשתו: רווקה, פרועה, חיה את הרגע, עושה מה שבא לה ויש לה פה מלוכלך ופיוז קצר. עדי מוצא עצמו שופך את הלב דווקא לפני הזרה הזו. הוא מספר לה על סופו הקרב, והיא, בלי שום כוונה, הופכת למדריכה שמלמדת אותו איך בזמן הקצר שנשאר לו הוא יכול ליהנות מכל רגע. האם הוא ימשיך להיות ילד טוב ירושלים?