השנה היא 2028. מי השתיה בקליפורניה עומדים להסתיים, וברחובות מתחוללות המהומות הגדולות ביותר שקליפורניה ידעה אי פעם. וואיקיקי הוא שודד שמנצל את המהומות כדי לשדוד כספת בנק עמידה במיוחד. במהלך השוד אחד השותפים שלו, שהוא גם אחיו, נפצע. בלית ברירה גיבורנו לוקח את אחיו הגוסס למקום סודי ומיוחד – מלון ארטמיס. בקומת הפנטהאוז של המלון הנטוש נמצאת מרפאה שמשרתת רק עבריינים. היא מתקיימת על פי כמה עקרונות וחוקים נוקשים: אין נשקים בשטח המלון, כל המטופלים אנונימיים, אסור לפגוע במטופלים אחרים, ועוד כללים ברוח זו. את המלון מנהלת אחות מזדקנת שמכונה פשוט "האחות". לצידה עומד אח רפואי מגודל בשם אוורסט, ובמלון שוהים כרגע שני דיירים, שמחלימים מפציעותיהם – מתנקשת יפהפיה וסוחר נשק רגזן. לבוא, לרפא את אחיו, ולצאת – זה כל מה שמעניין את גיבורנו. אבל נדמה שהערב הזה, שהתחיל על רגל שמאל, רק ימשיך להתדרדר בשביל כל מי שבא במגע עם האחים חסרי המזל.
It's 1989, and in a Belfast torn apart by conflict and terrorism, petty criminal Marty McGartland is recruited by the British police to infiltrate the IRA. Guided by Special Forces officer 'Fergus', McGartland gains unparalleled insight into the organisation's dealings, providing his British handler with priceless, life-saving information. Based on a true story.
עבור דני, המשמעות של להיות ספרדייה היא לשרת את המדינה שלה כחברה ביחידה המשטרתית לפיזור הפגנות, לכבד את הדגל שלה ולאכוף את החוק. אבל במהלך פינוי באזור בעייתי במדריד, דני מגלה שחיתות שתגרום לה לחשוש לחייה. העזרה היחידה שהיא תקבל היא מאישה צעירה שהיא פינתה הרגע בשם נאשה, והבן שלה. במהרה היא מגלה שהמערכת שבה היא עובדת היא לא הפתרון, ואולי תמיד הייתה חלק מהבעיה.
David, a riot policeman who caused Nacho, a protester, to lose an eye during a demonstration, meets him at a dinner party.
A care-free youngster sets out to become a cop and comes back to his village to control a riot. He realises that he has to take on people, who are close to him, to manage the situation.
The motions and gestures of military riot police, slowed down while performed by dancers, are surprisingly beautiful. Menace and violence estranged from context and time looks eerily strange, and all too familiar. In this gallery piece, Isaac Chong Wai somehow anticipates, a year early, key images of the Hong Kong protests.