כשפאזו, שוליית מהנדס, מביא את ארוחת הערב של אדונו אל המכרה, נוחתת בידיו נערה חסרת הכרה מהשמיים. נערה זו, שיטה, ותליון אבן הריחוף שלה, מחזיקים במפתח לטירה מרחפת מסתורית ודמיונית הידועה בשם לפוטה. שיטה ופאזו חייבים להימלט גם משודדי האויר שרוצים את האוצר האגדי של הממלכה המרחפת, וגם מהצבא המובל ע"י סוכן ממשלתי בעל תכניות מסתוריות משלו ללפוטה.

בין ייאוש טוטאלי לתקווה מרירה-מתוקה, מהלכות הדמויות האנושיות של הסוריאליסט השבדי המופלא רוי אנדרסון, על פני המסך הסטטי. כמו סרטו הקודם הגאוני, Songs From the Second Floor, גם כאן מביא אנדרסון את המצב הקיומי, בסדרה של סצנות תמהוניות, כולן מעוצבות לעילא ומצולמות בתוך אולפן. פסיכיאטר מתלונן על מצבו הכלכלי בעוד אשתו עוגבת עליו עם קסדת לוחמים, זקן גורר כלב במורד המדרכה, אישה צורחת שאף אחד לא מבין אותה. וצורחת. וצורחת. אלו הם רק קמצוץ ממכלול ההזיות הספק הומוריסטיות ספק עצובות עד מאוד.

לורה ילדת הכפר עברה עם הוריה לגור בעיר. בלילה הראשון בדירה החדשה היא מבחינה בכוכב נופל, אצה לחפש אותו ומוצאת אותו בפארק. היא מגלה שהוא מסוגל לעשות קסמים, אך ככל שהוא נמצא זמן רב יותר על כדור הארץ, הוא נעשה יותר ויותר חלש. יחד עם אחיה ומקס השכן, היא מנסה למצוא דרך לשלוח אותו חזרה לחלל.