הבעלים של חברה רוצה למכור אותה, אבל הוא בבעיה. הוא המציא בוס דמיוני לחברה, שאפשר יהיה להטיל עליו את האשמה כשנוקטים בצעדים לא פופולאריים. עכשיו, הקונה - תושב איסלנד עצבני (פרידריק פון פרידריקסון) - דורש לדבר ישירות עם הבוס הגדול. הפתרון פשוט: שחקן כושל (ג'ן אלבינוס) נשכר כדי לשחק את הבוס הגדול, ולנהל את המשא ומתן. אבל אז השחקן מגלה שלא הכל כמו שהוא נראה...
סרטו של הבמאי הדני, לארס וון טרייר, שהזמין את ביורק להיות השחקנית הראשית ואחראית על הפס קול בסרטו על קהילת מהגרים בארצות הברית. ביורק, בסרטה הראשון, משחקת את סלמה, שהגרה לארצות הברית עם בנה. לסלמה יש קשיי ראייה קשים במיוחד, היא מאוד אוהבת מוזיקה ומשחקת בתאטרון, גם כשהיא לא מצליחה לראות היכן הבמה. היא עובדת במפעל על מנת לפרנס את עצמה ושומרת כל אגורה ממשכורתה למטרה נעלה. אט אט ראייתה דועכת עד שכמעט נעלמת. כשבעל הבית שלה, שנכנס לחובות, מגלה שהיא מחביאה כסף לא מועט בביתה, הוא מחליט לקחת אותו כדי לשלם את חובותיו, רק שסלמה הבינה שלקח את הכסף ומתעמתת איתו והעלילה מסתבכת. סרט קשה לצפייה, הן מבחינת אופן הצילום והן מבחינת מצבה הקשה של הדמות.
גרייס היא עריקה יפיפיה אשר מגיעה לעיירה המבודדת של דוגוויל בעת מנוסה מחבורת גנגסטרים אכזריים. בעידודו של טום, אשר מינה את עצמו כנציגה של העיר, מסכימה הקהילה הקטנה להחביא את גרייס בקרבם בתמורה לכך שגרייס תעבוד עבורם. אך כאשר חבורת הגנגסטרים מחליטה לעשות חיפוש מדוקדק יותר בעיירה הנידחת, דורשים תושבי דוגוויל מגרייס עסקה טובה יותר מהקודמת עבור הסיכון שהם לוקחים בהחביאם אותה. מה שהם אינם יודעים זה שלגרייס יש סוד אפל - סוד אשר יגרום לתושבי דוגוויל להצטער שבכלל הם התעסקו איתה.
לארס פון טרייר ממשיך לרטש את ההיסטוריה האמריקאית. אחרי "דוגוויל", הוא פונה דרומה לאלבמה, מלווה בדמות מסרטו הקודם, גרייס (שגולמה ע"י ניקול קידמן ועכשיו הוחלפה בברייס דאלאס הווארד), כדי לעסוק ביחסים בין-גזעיים. השנה היא 1933 ורוח העבדות עדיין שורה על שדות הכותנה. בסרט השני בטרילוגייה, גם הוא עשוי כתיאטרון ברכטיאני, מככבים ווילאם דפו ("פלאטון"), דני גלובר ("חמדת") ולורן באקול ("להחזיק ולאבד").
הסרט עוסק בחייהם של זוג ניו-יורקי. היא רופאה והוא איש מחשבים, מובאים אל מול חיי משפחתה של האומנת הפיליפינית שלהם, שילדיה מנסים למצוא לה עבודה קרובה יותר הביתה.