עונה 1 (1981)
← Back to season list
Episodes 20
היעד – ירושלים (1896–1917)
תיאודור הרצל מייחד את ההסתדרות הציונית. אך בימי חייו אינו מצליח לקבל תמיכה מאחת המעצמות. רק כעבור עשרים שנה מעניקה ממשלת בריטניה את הצהרת בלפור, הקוראת להקמת"בית לאומי ליהודים בארץ ישראל".
Read Moreהערבים מתעוררים (1918–1920)
בריטניה מעמידה את האמיר פייסל בראש ממשל עצמאי למחצה בסוריה ובעבר הירדן. וכאשר מתברר לערביי ארץ ישראל, כי לסוריה מובטחת עצמאות ואילו ארץ ישראל איננה מובטחת להם על פי הצהרת בלפור, הם מתעוררים לפעולה פוליטית, בהדגישם כי פלסטין היא "סוריה הדרומית".
Read Moreעם ישראל אייכה? (שנות ה–20)
מדוע לא ניצלו היהודים את שעת הכושר שנפתחה לפניהם עם ראשית המנדט ולא עלו בהמוניהם לארץ ישראל? מדוע לא הספיקו להקים את מדינת ישראל בטרם השואה? מה פשר קריאתו המפורסמת של ד"ר וויצמן "עם ישראל אייכה?".
Read Moreהעמק הוא חלום (שנות ה–20)
בראשית שנות העשרים הייתה הארץ מחוש חפצם של חלוצים בעלי חלומות. הם סללו כבישים, ייבשו ביצות, הקימו קיבוצים ומושבים. מטרתם הייתה לברוא בארץ חברת מופת, שאין בה עשירים ועניים וכולם מתפרנסים מפרי עמלם.
Read Moreהמקום השקט ביותר במזרח התיכון (שנות ה–20)
בשנת 1924 מחוקק הקונגרס האמריקני את "חוק המיכסות", ששם קץ להגירה ההמונית לארצות הברית. ארץ ישראל שהייתה עד כה יעד לחלוצים אידיאליסטים משמשת מכאן ואילך מקלט לפליטים נרדפי אנטישמיות. שמונה שנים של שקט יחסי מסתיימות בגל התנפלויות ערביות על יישובים עבריים בארץ ישראל. אלה היו פרעות תרפ"ט.
Read Moreפרשת הדרכים (1929–1933)
עם התחזקות התנועה הלאומית הערבית בהנהגת המופתי, מבקשת ממשלת בריטניה לסגת מהתחיבויותיה ליהודים. הציבור בארץ נחלק ביחסו לשאלה הערבית. מכאן ממליצה "ברית שלום" על מדינה דו-לאומית, ומכאן תובע ז/בוטינסקי מדיניות של ,קיר ברזל,. המשבר הכלכלי העולמי ועליית הנאצים בגרמניה מבשרים רעות.
Read Moreחשרת הסופה (1933–1935)
נבואות הציונות בדבר עתיד יהודי אירופה מתחילות להתגשם עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. הדמוקרטיות המערביות מועלות את שעריהם בפני פליטים מגרמניה ומפולין, ואלה המצליחים להגיע לארץ ישראל מכפילים בתוך 4 שנים את האוכלוסייה היהודית פי שלושה ויותר: מ-120 אלף ל-400 אלף. הארץ משגשגת, ותל אביב הופכת מעיירה קטנה לעיר ולכרך.
Read Moreמאורעות ומרד (1936)
בשנת 1936 מכריזים הערבים על שביתה כללית, ופותחים בהתקפות רצחניות על יהודים. אלה "מאורעות תרצ"ו" (או "המרד הערבי" 1936), אך בניגוד לכוונות הערבים הן רק מסייעות לחיזוקו של היישוב היהודי. בריטניה משגרת לארץ ועדה מלכותית. וזו ממליצה על חלוקת הארץ לשתי מדינות, ערבית ויהודית.
Read Moreמי מפחד ממדינה יהודית (1937–1938)
עם חידוש המרד הערבי (מאורעות תרצ"ז-תרצ"ח), חוזרת בה ממשלת בריטניה מן התוכנית לחלוקת הארץ ולהקמת מדינה יהודית. היטלר מספח את אוסטריה ומצווה לגרש את כל יהודיה, אך שערי כל ארצות העולם, כולל שערי ארץ ישראל, ננעלות בפני פליטים יהודים. באותו זמן מתעצם כוחו הצבאי של היישוב היהודי בארץ, והוא ער לתנופת התיישבות חסרת תקדים.
Read Moreמלכודת (1938–1939)
רדיפת יהודי גרמניה מגיעה לשיא ב-"ליל הבדולח". בימים ובאוקיינוסים שטות אניות שאינן יכולות להוריד את נוסעיהן - פליטים יהודיים - בשום נמל. בריטניה מפרסמת את "הספר הלבן" שבו היא מתכחשת למעשה ל-"הצהרת בלפור", וברייכסאג מאיים היטלר לראשונה בהשמדת היהודים.
Read Moreחיילים ללא דגל (1939–1941)
כ-27 אלף יהודים ארץ-ישראליים מתנדבים בימי מלחמת העולם השנייה לצבא הבריטי, אבל תביעתם להילחם על דגלם נדחית בשל חששה של ממשלת המנדט מפני מרד ערבי פרו-נאצי. עם התקדמות הגרמנים בצפון אפריקה, נשקפת סכנה חמורה ליישוב היהודי בארץ ישראל.
Read Moreהפתרון הסופי (1941–1942)
תוכנית "הפתרון הסופי" - שם הצופן להשמדת יהודי אירופה - מתחילה עם פלישת הגרמנים לברית המועצות. הידיעות על ההשמדה מתקבלות בארץ באי-אמון. רק אחרי בלימת הגרמנים באל-עלמיין, עם חלוף הסכנה ליישוב היהודי בארץ ישראל, נוכח העולם לדעת כי באירופה מתרחשת שואה.
Read Moreשואה וגבורה (1942–1943)
בסטאלינגרד ובאל-עלמיין מתהפך גלגל המלחמה לרעת הגרמנים, אך זה לא מונע מהם מלהגביר את קצב השמדת היהודים. ב-19 באפריל 1943, ערב חג הפסח, פורץ מרד גטו ורשה.
Read Moreבעל הברית הנשכח (1943–1945)
השמדת היהודים נמשכת. תוכניות להצלת יהודים אינן מתממשות. צנחנים יוצאים מן הארץ לאירופה הכבושה - מעטים ובאיחור, ובארץ מכריז האצ"ל על "מרד" נגד השלטון הבריטי.
Read Moreהמאה אלף (1945–1946)
הניצחון על גרמניה הנאצית אינו שם קץ לסבלות היהודים. ניצולי מחנות הריכוז השבים לבתיהם בפולין נתקלים שם באיבה ומעשי אלימות. בריטניה מתכחשת להבטחותיה לפתוח את הארץ לעלייה ולהתיישבות, וגורמת לשיתוף פעולה בין ההגנה, האצ"ל ולח"י במסגרת "תנועת המרי".
Read Moreהמאבק (1946–1947)
פעולות "תנועת המרי" מגיעות לשיא ב-"ליל הגשרים", אך שיתוף פעולה זה בין ה-"הגנה" ובן האצ"ל ולח"י בא אל קצו אחרי אסון הפיגוע במלון המלך דויד. האצ"ל והלח"י שבים לפעולות טרור, ההגנה מתמקדת בפעולות התיישבות והעפלה - והבריטים מעבירים את שאלת ארץ ישראל להכרעת האו"ם.
Read Moreמשפט האומות (1947)
האם תקום מדינה ליהודים בארץ ישראל? ועדה מטעם האו"מ מגיעה לארץ ובזמן חקירותיה מופיעה בנמל חיפה האניה "אקסודוס", שמסעירה את דעת הקהל העולמית. המלצת הוועדה בדבר חלוקחת הארץ נתמכת באופן יוצא מן הכלל גם על ידי ארצות הברית וגם על ידי ברית המועצות. בכ"ט בנובמבר 1947 מחליט האו"ם על הקמת שתי מדינות - אחת ליהודים, אחת לערבים, בארץ שמחה ללא גבול.
Read Moreמגש הכסף (1947–1948)
ערביי ארץ-ישראל פותחים במעשי איבה גדי לסכל בכוח את הקמת המדינה היהודית, ומצליחים לשים מצור על ירושלים. משרד החוץ האמריקני, שמתרשם כי היהודים אינם מסוגלים לשלוט במצב, מציע לבטל את תוכנית החלוקה ולהעמיד במקומה את הארץ תחת נאמנות האו"מ. בן-גוריון מחליט לעבור ממגננה להתקפה כדי להסיר את המצור מעל ירושלים.
Read Moreאנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת ישראל (1948)
עם הסרת המצור על ירושלים, מתהפך גלגל המלחמה לטובת היהודים, אבל ארצות הברית ממשיכה במאמציה לסכל את תוכנית החלוקה ומפעילה לחצים על היהודים שלא להכריז על עצמאות. דוד בן-גוריון אינו נכנע ללחצים. ובה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, מכריז על "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל - היא מדינת ישראל!". בעולם קולות נגד הקמת המדינה. ב-15 במאי 1948 מכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל - היא מדינת ישראל.
Read Moreאנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת ישראל (1948) - גרסה צבעונית
באפריל 2023, סמוך ליום העצמאות, שודר פרק 19 של הסדרה בגרסה שנצבעה מחדש בטכנולוגיה מיוחדת ולאחר תחקיר היסטורי.
Read More