זהו סיפור האהבה של קאנג פונג-הו, שמגדל את בנו בן ה-7 כהורה יחיד, לאחר שאהובתו נטשה אותם ונסעה לחו"ל. פונג-הו הוא אדם אופטימי מטבעו למרות שגדל בבית יתומים ללא משפחה וללא אהבה. הוא מתייחס אל בנו כאל מתנה מהשמיים ומצליח להתפרנס ולגדל את בנו כמו כל משפחה אמידה אחרת. ביום הוא עובד כמדביר חרקים, ובלילה הוא עוסק באמנויות הלחימה.

הארי בתו היחידה של מנתח ידוע, איבדה את אימה בגיל 6, וגם היא גדלה לאשה אופטימית טובת לב וחביבה. הארי מלמדת בחשאי את בנו של פונג-הו פסנתר והיא מאוהבת בקאנג פונג-הו. אביה של הארי, המנתח הידוע הוא ארוסה של לא אחרת מאשר אימו של הבן של פונג-הו, האשה הקרה, האנוכית והגאה שעזבה את משפחתה כדי ללמוד בחו"ל להיות פסנתרנית.