ב-2006 נמצאה גופתה של תאיר ראדה בתא שירותים בבית הספר שבו למדה. ימים לאחר מכן המשטרה עוצרת חשוד - רומן זדורוב, ולאחר שבוע אינטנסיבי של חקירות הוא מודה ומשחזר את הרצח. עם זאת, גם לאחר שהורשע שלוש פעמים, רבים עדיין מאמינים בחפותו. הסדרה חוקרת את הפרשה לאורכה ולרוחבה והופכת כל אבן בניסיון להשלים את תמונת הפאזל החסרה, תוך חשיפת גילויים חדשים ודרמטיים. באמצעות פסיפס מורכב של ראיונות, צילומים בעלי נופך קולנועי ושימוש נרחב בחומרי חקירה וארכיון, הסדרה מייצרת דוקו-רשומון בלשי סוחף שמנסה לרדת לחקר האמת.

במשך שנים היה המוסד סגור לחשיפה תקשורתית. כעת, לראשונה, מתאפשרת הצצה אל עולמם של מפקדיו ולוחמיו. בעדויות חושפניות הם מספרים על האתגרים המבצעיים, הדילמות האתיות, והמחיר האישי שנאלצו לשאת בעקבות תקופת שירותם.

"מגש הכסף" היא סדרת דוקו שאת כל אחד משלושת פרקיה מוביל כלכלן והוגה דעות מוערך אחר, שהשקפת עולמו מאתגרת את התפיסה השלטת :גיא רולניק בפרק הראשון, פרופסור ירון זליכה בשני ופרופסור דני גוטווין בשלישי. "כ"א מהשלושה הוא סוג של נביא זעם חילוני", כותב עליהם צברי, "שעובר מבמה לבמה ומטיף לתיקון החברה והכלכלה בישראל. שלושתם מתריעים מפני אסון או חורבן כלכלי וחברתי מתקרב. שלושתם, כל אחד בדרכו, מציעים גישות מהפכניות ופתרונות רדיקלים לתיקון החברה הישראלית".

מה יש בסכסוך הישראלי פלסטיני שלא מאפשר לו להסתיים? האם מה שקרה בינינו הוא עד כדי כך בלתי נסלח ובלתי פתיר? אלה השאלות ש"שיעור מולדת" מחפשת להן תשובה. הסדרה חוזרת אל שורשיו של הסכסוך ומשחזרת את מסלול ההתנגשות שהוביל מהצהרת בלפור (הלא היא עסקת המאה הקודמת) ועד המלחמה שעיצבה וקיבעה את הסכסוך עד לימינו אלה - מלחמת תש"ח.

הסדרה מביאה את הסיפור מאחורי מה שאנחנו אוכלים, על ידי שרטוט מפת האינטרסים והמניעים שעומדים מאחורי מה שמגיע לצלחת שלנו. מי באמת מחליט אילו מוצרי חלב נצרוך וכמה? האם הלחם שמציעים לנו בסופר בריא לנו? מי גורם לנו לקנות לחם לבן ולמה? מדוע מחירי הירקות והפירות מאמירים והאם ענף החקלאות כולו בסכנה?

"הסופרמרקט" הוא כבר מזמן לא רק מכולת שכונתית, הוא "הקצה" של עולם שלם של אינטרסים כלכלים, המאחדים קבוצות עסקים מקומיות ובינלאומית. עסק סבוך של בריתות עסקיות המחוברות זו לזו ברשתות כלכליות ואינטרסים נסתרים מעין הציבור, של כסף, שליטה, המרכיבים יחד את המשולש: הון-שלטון-מזון. לכאורה מדובר בחוויית שפע אופיינית לתקופה בה אנו חיים, אך מדובר באשליית שפע בלבד - בשל הריכוזיות, בשל העדר השקיפות ובשם האינטרסים המגולמים בכל מוצר שמוצא דרכו אל המדף, לרוב מבלי שאנו הצרכנים מבינים או מודעים לסיבה שהוא שם. אל מול רשתות השיווק - אנחנו, הצרכנים חיים באשליית ידע ובחירה, אנו מניחים לגורמים כלכליים להיות "הציידים והלקטים" עבורנו, ובעודנו עושים זאת אנו פועלים לא פעם בניגוד לאינטרסים הבריאותיים, והכלכליים, והתזונתיים שלנו.