Van Israëlische Haredi-vrouwen wordt verwacht dat ze goede echtgenotes zijn voor hun gearrangeerde echtgenoten, voor hun vele kinderen zorgen, de belangrijkste kostwinner zijn terwijl hun echtgenoten religieuze teksten bestuderen, en altijd stemmen zoals hun rabbijnen hen opdragen. Het is niet de bedoeling dat ze politieke artikelen schrijven onder de naam van een vrouw, en zeker niet dat ze zich kandidaat stellen voor partijen in het Haredi-parlement. In feite is Israël het enige land ter wereld met partijen die vrouwen officieel ontkennen.

Israeli Haredi women are expected to be good wives to their arranged husbands, take care of their many children, be the main breadwinner while their husbands study religious texts, and always vote as their Rabbis tell them to. They are not supposed to write political articles using a woman's name, and most definitely, they're not supposed to run for Haredi Parliament parties. In fact, Israel is the only country worldwide with parties that officially deny women.

אסתי שושן נראית כמו חרדית מן המניין: אחות בכורה מתוך 12 אחים, בת של רב, שילדיה למדו במוסדות חרדיים. במשך שנים היא כתבה מאמרים תחת שם בדוי של גבר ושתקה מול מציאות שבה לנשים חרדיות אסור להיבחר לכנסת. יום אחד היא מפסיקה לשתוק ויוצאת למאבק עם חברותיה. בדרך להגשמת חלומה היא תעיד באו"ם, תביא לשינוי התקנון המפלה של המפלגות החרדיות בבג"ץ, תכשיר נשים למנהיגות ולשבירת תקרת הזכוכית – אך תשלם מחיר אישי ומשפחתי כבד. המהפכה של אסתי יוצרת רוחות של שינוי בחברה החרדית, אך כשיצאה למאבק לפני שמונה שנים היא לא צפתה עד כמה ישפיע הדבר גם על זהותה.