The first part of an incomplete trilogy telling the story of the greek people. The film begins in 1919, with Greek immigrants from Odessa arriving near Thessaloniki. Led by the charismatic Spyros, they establish a new settlement in the delta of a river. The youngest of the settlers are Spyros' son Alexis and an orphan from Odessa, Eleni. A strong, almost incestuous affection develops between the teenagers, resulting in twins who are given to a foster family. Also standing in the way of love is Spyros, determined to take his foster daughter as his wife. The lovers then decide to flee the village, persecuted by their father, leading a life of exile. As Alexis joins a group of musicians planning to go to the United States, Eleni regains custody of the twins. Angelopoulos, as in previous films, looks at the sacrifice of civilians confronted by the workers' demonstrations of 1935, the rule of Metaxas' fascist junta and forced emigration to America, and finally the civil war of 1944-1949.

L'histoire d'amour entre Alexis et Eleni que l'histoire sépare sans cesse. Premier volet d'une trilogie. 1921 : Alexis sauve Eleni de la foule en fuite menacée par l'armée rouge. Après que les deux amants se sont juré un amour éternel, Eleni accouche en secret de jumeaux. Le couple s'enfuit quand le père d'Alexis veut épouser Eleni. Spyros les retrouvera à Thessalonique mais en mourra. 1936 : Alexis part en Amérique chercher fortune. Eleni devra alors affronter seule la guerre, puis l'occupation.

Die Geschichte eines griechischen Waisenkindes, dessen Familie im Jahr 1919 aus Odessa vertrieben wird, das nach der Ermordung der Eltern in einer Pflegefamilie aufwächst und die Wechselfälle der griechischen Geschichte leidvoll erleben muss. Eine bildgewaltige epische Erzählung als politische Bilanz des 20. Jahrhunderts, deren artifizielle Bildästhetik immer wieder auf frühere Filme des griechischen Meisterregisseurs Theo Angelopoulos zurückgreift, der hier erstmals eine Frau in den (Leidens-)Mittelpunkt stellt. Erster Teil einer als Trilogie konzipierten Verdichtung von individuell erlebter Geschichte.

השנה היא 1919, וקבוצה של פליטים יוונים מאודסה נסה מפני הצבא האדום ומגיעה לסלוניקי. משפחה אחת, בראשות ספירוס הקשוח, מביאה אתה נערה צעירה ויתומה בשם אלני. כאשר אלני גדלה היא מתאהבת באלקסיס, בנו של ספירוס, והזוג נאלץ לעזוב את הכפר בגלל התנגדות האב. הם נודדים ברחבי יוון ומחפשים לעצמם מקום אבל המציאות החברתית, פוליטית והיסטורית חוברת נגדם. אחרי תקופה קצרה של אושר מהגר אלקסיס לאמריקה בתקווה למצוא חיים טובים יותר עבור המשפחה. הכלה הצעירה נותרת מאחור להתמודד עם הזמן החולף, עם הסכנה של מלחמת העולם השנייה והבגידות של מלחמת האזרחים היוונית. "האחו המתייפח" הוא אודיסיאה אלגורית על אובדן אשליות, נדידה תרבותית ואהבה גדולה שחוצה את גבולות הזמן.

Μια ομάδα ξεριζωμένων Ελλήνων της Οδησσού φτάνει σε ένα βαλτότοπο της Ελλάδας που ορίζεται ένα ποτάμι που τον διασχίζει. Οι πρόσφυγες στεριώνουν εκεί έναν οικισμό προσπαθώντας να ξανακτίσουν τη ζωή τους. Μια οικογένεια κυριαρχεί. Ο πατέρας αυστηρός και πείσμων, μετά το θάνατο της γυναίκας του θα θελήσει να παντρευτεί την Ελένη, ένα κοριτσάκι που μεγάλωσε στο σπίτι του αφού το είχαν περιμαζέψει στο φευγιό τους μέσα στο χαμό του διωγμού.

Tras la entrada del Ejército Rojo en Odessa (1921), los refugiados griegos vuelven a su país. Comienza entonces la historia de amor entre Alexis y Eleni, que se criaron juntos. Pero el padre de Alexis, que se siente muy solo tras la muerte de su mujer, desaprueba ese amor porque él querría casarse con Eleni. Por esta razón, los dos jóvenes abandonan el pueblo para ir a Salónica, aunque acabarán vagando por toda Grecia sin rumbo fijo. Primera parte de la trilogía que Angelopoulos dedicó a la historia de Grecia en el siglo XX.

Con Anghelopoulos non ci sono vie di mezzo: o lo si ama o lo si detesta. Il suo uso tanto raffinato quanto esasperato del piano sequenza. La sua attenzione maniacale alla composizione dell`inquadratura. I suoi tempi dilatati vanno sicuramente controcorrente rispetto al cinema di consumo. Ma conserva indubbiamente un suo fascino visivo, al di là delle scelte ideologiche che hanno sempre innervato il suo fare cinema. Questo primo film di una trilogia che vede l'Italia come coproduttore intende raccontare la storia della Grecia dall'emigrazione dalla Russia bolscevica sino alla fine della Seconda Guerra Mondiale. Lo fa, come si diceva, con grande rigore formale tanto che talvolta la storia dei due protagonisti di cui si raccontano le vicende sembra non contare.

1919年，俄国内战。为躲避战火，斯拜罗斯（Vassilis Kolovos 饰）带着妻子戴娜（Thalia Argirioua 饰）和一双儿女，随着难民潮辗转来到希腊。十几年过去，俄国难民不断聚集，最终形成一个名为“新敖德萨”的小村庄。斯拜罗斯的养女艾莉妮（Alexandra Aidini 饰）如今已长成落落大方的漂亮姑娘，并和心爱的小伙同时也是她的非血缘兄长埃里克西斯（Nikos Poursanidis 饰）生下一对双胞胎。为了逃避养父的控制与霸占，艾莉妮与爱人开始漫无止境的逃亡。时间进入1936年，一家人暂时得以安定。为追寻音乐梦想，埃里克西斯告别妻儿远赴美国。在此之后，战争统治者这个世界，也摧毁了艾莉妮苦心经营的家庭。在混乱的大时代的背景下，他们随波逐流，生离死别…… 本片是“希腊三部曲”第一部，并荣获2004年欧洲电影节国际影评人费比西奖。

Горстка людей, одетых в черное, с тяжелыми чемоданами и держа за руку детей, будто вышли из моря на неприветливо-пустынный, с заплатами луж, отеческий берег. Этот образ вечного изгнания и скитальчества, варьируясь, проходит лейтмотивом через весь фильм, в котором, переплелись история минувшего века, судьба греков и история любви с преградами и разлуками.

1919 anländer några grekiska flyktingar, som flytt undan bolsjevikernas revolution i Ryssland, till en slätt någonstans i närheten av Thessaloniki. Bland flyktingarna finns två barn, Eleni och Alexis. Eleni är föräldralös, men tas om hand av Alexis familj. Flyktingarna bygger en by i närheten av en flod och vi får följa barnen växa upp och bli kära i varandra. Men Alexis far vill gifta sig med Eleni. Hon och Alexis flyr och försöker skapa sig ett eget liv under stora svårigheter.

Yönetmen Theo Angelopoulos’un üçlemesinin ilk filmi olan Ağlayan Çayır’da, 1919-1949 arasında yaşanan bir trajik hayat hikayesi anlatılıyor. Eleni, Odessa’da doğmuş fakat savaş döneminde annesi ve babasını kaybetmiştir. Eleni Alexis’in ailesi tarafından evlat edinilir ve aile Odessa’dan göç eder. Ağlayan Çayır, yeni bir kasabaya yerleşen aileyle beraber büyümeye başlayan çocukların, özellikle de Eleni’nin hikayesidir. Bu bir Yunan trajedisi diyen Angelopoulos, Eleni’yi (Troyalı Helen) bir simge olarak kullanmış. Bir kadının çocukluğundan başlayıp gençliğini, aşık oluşunu, sahip olduğu herşeyi kaybedip yeniden yalnız kalışını anlatıyor.